על ההתמודדות בתקופת הקורונה >>
כשפרצה הקורונה זה היה ממש טראומטי, בראש ובראשונה לדיירים וכמובן לנו לאנשי הצוות. בגל הראשון, הסגר והבידודים יצרו משברים לא קטנים. אך לכל אורך התקופה שמנו דגש על ההשלכות הנפשיות של הסגרים על הדיירים ועשינו כל שביכולתנו להקל עליהם מפני הבדידות והריחוק מבני משפחותיהם ומשאר חברי הקהילה בכפר. כאן בא לידי ביטוי היתרון הגדול שיש לנו – המרחבים הפתוחים. העברנו את רוב הפעילויות החוצה, כולל מפגשים בטוחים עם קרובי המשפחה וכך אפשרנו לדיירים הפוגה מהבדידות ואי של שפיות.
לאורך כל התקופה, ונכון גם לימים אלה, אנחנו פועלים ביחד עם ארגון מגן אבות ואימהות  בהתאם להנחיות משרד הבריאות, מבצעים בדיקות באופן רציף לדיירים, לצוותים וגם למבקרים.
חשוב לציין שבמהלך הקורונה השתדלנו לתת את מכלול הטיפולים הרפואיים בכפר, עד כמה שניתן, על ידי הצוות הרפואי שלנו במקום המוכר והבטוח שהדיירים מכירים.
שיתוף פעולה בין הצוותים המטפלים ונותני השירותים, הדיירים ובני המשפחות אפשרו לנו להיות קשובים לצרכים המיידיים, למצוא פתרונות בזמן אמת ולהתמודד בצורה הטובה ביותר עם הקורונה ועם חוסר הוודאות שהביאה איתה.

לומדים ומתמקצעים כל הזמן >>
אנחנו חברים באגודה הישראלית לגרונטולוגיה וקוראים בקביעות את כתב העת "גרונטולוגיה וגריאטריה". אנחנו דולים את המאמרים בנושאים שבהם אנחנו עוסקים, לדוגמה: יחסי בני זוג בגיל הזקנה, התמודדות עם אובדן ועוד, כדי לתת לעובדים הסוציאליים ולצוותים המקצועיים כלים ורעיונות כיצד להעשיר ולפתח את עולמם של הדיירים וכיצד לשמור על תפקודם הקוגניטיבי והבריאותי.

"אני מאמין" >>
אני מאמין שעשיתי את הבחירה הנכונה במסלול הקריירה שלי. מאמין בכך שהדיירים זקוקים לביטחון אישי, להכרה, לתת להם את האוטונומיה המרבית ושלא נחליט החלטות שרירותיות לגביהם. צריך להתייחס לכל אדם כנפרד ולענות על הצרכים הייחודיים שלו.
הנושא של מתן שירות הוא בראש סדר העדיפות בארגונים כמו שלנו ולכן אנחנו מקדישים תשומת לב רבה בבחירת כוח אדם שיהיה מסוגל לתת שירות ללא רבב ומשקיעים בהכשרות  על ידי סדנאות והדרכות. במקום שעובד צוות שירותי – כולם מרוויחים: הדיירים, משפחותיהם והארגון כולו.