פעילותי כמנהלת האגף
כמנהלת האגף - שמנו לעצמנו מטרות ויעדים שמשתנים בהתאם לערכי התקופה וקשייה, בתחילת הדרך היה צריך להגדיל את מספר המתנדבים וכיום ישנם מעל 5000 מתנדבים בכל הארץ. כמו כן פיתחנו את תחומי הסיוע והרחבנו את כמות המשתתפים והנהנים מכל שירות ושירות.
מעל 85 קבוצות תמיכה בתחומים שונים: אלמנות בזקנה, בני משפחה מטפלים, גרושות בשלב הפרישה ועוד. מעל 150 ימי מידע לקראת פרישה, מידע וזכויות אלמנות/ים בזקנה. בימים אלה אני נמצאים בתהליכי פיתוח של תכנית הכנה לפרישה לאוכלוסיות ייחודיות/מוחלשות בשיתוף עם אשל ג'וינט והמשרד לשוויון חברתי. לאורך השנים קיימנו וממשיכים לקיים שיתופי פעולה עם גופים ומשרדים שונים תוך כדי ניצול הידע הקיים אצלינו ושימוש בפלטפורמה הרחבה שבנינו במהלך השנים.
בשנת 2014 הקמנו את מרכז התמיכה והמידע הטלפוני 9696* כהגשמת חלום ישן שלי ולאחר ארבע שנות מיסוד - הרעיון התגשם.
מרכז התמיכה והמידע הטלפוני מנוהל על ידי מנהלת ושתי עובדות סוציאליות המפעילות 85 מתנדבים ייעודיים שנותנים מענה במהלך 5 ימים בשבוע בין השעות 13:30-09:00 מענה למאות פונים בכל יום.
על ההתמודדות בתקופת הקורונה
בתקופת הקורונה למדנו רבות על יכולות המתנדבים והקשישים בכלל ועל חובתנו לשנות ולהתאים את אופן פעילות המתנדבים שלנו שהם נותני השירות העיקריים. מאחר והמתנדבים שלנו אף הם מבוגרים ובקבוצת סיכון נאלצנו לפעול במהירות ולעבור למתן שירות מרחוק. חשוב היה למנוע את עצירת השירותים החשובים כך עברנו בהמרה לתמיכה טלפונית והעברנו את ההכשרות באמצעות הזום. לימדנו את המתנדבים כיצד לנהל שיחות עומק דרך הטלפון במקום פנים אל פנים. ולהפוך את האמצעים הדיגיטליים לחלק טבעי ממתן השירותים לקהל. לצורך כך עלינו היה להכשיר את המתנדבים בכל הארץ, כמובן להתאים את הדרישות והכלים ליכולות המתנדבים, בסופו של דבר הצלחנו לעלות על דרך המלך אך עדיין הדרך ארוכה לפנינו.
הקורונה לימדה אותנו רבות על יכולות ההישרדות של האוכלוסייה המבוגרת ועל הנכונות שלה ללמוד ולהיחשף למידע דרך האמצעים הדיגיטליים. כמו כן המושג "בדידות" קיבל משמעויות אחרות. הבנו שיש פער במשמעויות בין הכלל לפרט, קשישים המוגדרים כבודדים, קיבלו תחושת שייכות ואוניברסליות – כי רבים מרגישים כך. הם הרגישו שיש שותפים רבים לתחושה שלהם בכל העולם. כמו כן נושא הבדידות בקרב האוכלוסייה המבוגרת עלה לסדר היום הציבורי ואנחנו מנסים למנף זאת לפעילות איכותית יותר בהמשך.
אפשר לסכם שזאת למעשה הייתה שנה של "חלופות", דבר שאפשר לנו להמשיך ולתת מענים ולהשאיר את התקווה אצל האנשים שהם יקבלו את כל שנוכל לתת מתוך השירות שלנו.
למדנו עוד כי במהלך הקורונה ש-30% מהקשישים ממשיכים לעבוד. חלקם הם אותם קשישים היו צריכים להתמצא בחוקים החדשים שהתייחסו לחל"ת ולאבטלה. לאור זאת, מייד נרתמנו לעזור להם למצות את הזכויות שלהם בביטוח הלאומי ובכלל. ליווינו אותם בתהליך של פתרון הבעיות. בשיא המגפה קיבלנו כ-5000 שיחות בממוצע ביום והתמודדנו עם חרדות, בלבול וייאוש אך הצלחנו לסייע לרבים מהקשישים וזה כמובן מספק לנו תחושה של ערך עמוק לעשייה שלנו.
שיתוף פעולה עם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה
יש לי פינה חמה לאגודה הישראלית לגרונטולוגיה כמו לכלל העובדים בשירות. האגודה עושה רבות ואינה נעצרת לרגע. פעילות האגודה חשובה ביותר לקידום האוכלוסייה המבוגרת ברמת התודעה  בזכות חבריה המקצועיים – נבחרים מעולם הזקנה. האגודה מחברת בין מקצועות שונים הקשורים בזקנה, משמשת גורם מקצועי שחשוב להתייעץ איתו, ובמיוחד כאשר האגודה מובילה דיונים ברמה הלאומית, אינה נמנעת להביע רעיונות וביקורות ומציעה מדיניות המקדמת תפיסות חדשות לגבי הזקנים, הטיפול בהם ודואגת לזכויותיהם.
אני מאמינה
שהתפקיד שבחרנו בו כשירות הייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו בביטוח הלאומי נמצא על תפר מאד רגיש, ייעודי לקהל האזרחים הוותיקים, גמיש בדרכי פעולתו ומוצק באמונתו - מקום המאפשר לנו לחבר באופן הטבעי ביותר בין זכויות כלחם הקיום שלהם ולא רק בביטוח הלאומי לבין רגשות ומכאובי הגיל, במצבי חיים שונים, בעתות משבר ואובדן. אנו שומרים באדיקות על האמונה והתפיסה המקצועית שלנו ועל משמעות הזמן האיכותי המושקע של המתנדבים. אנחנו מחברים בין הקשיש הבודד לקהילה ופועלים להעלאת המודעות הציבורית לגבי הצרכים האמיתיים של הקשישים. העבודה שלנו שנעשית תוך כדי החיבור לשטח, מאפשרת לנו להתגמש ולהגיב במהירות לשינויים המתרחשים בחברה ולהיות כל הזמן עם הלב בקהילה. עלינו להשתמש בכוח המקצועי שלנו ובגיבוי הארגון שלנו כדי להמשיך ולקדם את המודעות ואת העשייה למען הזקנה בישראל.
אני מאמינה ויודעת שלקשישים יכולות רבות ומסוגלות גבוהה, ועלינו להמשיך ולתמוך בהם ולעודד אותם בשמירת עצמאותם ואת איכות חייהם.