תחילת הדרך, השביתה הגדולה ונקודת המפנה בקריירה שלי
סילברמן ילידת שוויץ, עלתה לארץ בגיל 18 מציריך, למדה משפטים באונ' בר אילן שם הכירה את בעלה, דוד ונולדו להם שישה ילדים. "בשנת 1992 במהלך הלימודים, פרצה שביתת הסטודנטים הגדולה", היא מספרת, "במהלכה, בעודי מחכה שתסתיים, החלטתי להתנדב בבית אבות בפתח תקווה עם קשישים דוברי גרמנית. כשפניתי לעובדת הסוציאלית והצגתי את עצמי כמשפטנית לעתיד ודוברת גרמנית, היא שמחה מאוד מפני שבאותו זמן קשישים רבים, ניצולי שואה, קיבלו מכתבים מגרמניה על זכויות המגיעות להם והם היו צריכים עזרה בהבנתם ומול סבך הבירוקרטיה. כך למעשה נכנסתי לעובי הקורה והתחלתי להגיש בקשות בגרמנית למיצוי זכויות לאותם ניצולי שואה. למרות שהשביתה באוניברסיטאות הסתיימה, מצאתי את עצמי נשאבת למשימה וממשיכה להתנדב מדי שבוע בבית האבות. בהמשך, נחשפתי לכך שחוץ מממשלת גרמניה ישנם לא מעט גופים אחרים בארץ שמציעים זכויות לאותם ניצולים ובפועל חלקם של הקשישים לא יודע על קיומן וחלקם לא יודע איך למצות אותן. בזכות התביעות שהגשנו אנשים רבים קיבלו כספים שהגיעו להם. בנקודה זאת הבנתי שעליי לשתף את הידע הרב שצברתי למען אותם אנשים רבים שלא יודעים על הזכויות שמגיעות להם והחלטתי לעשות תפנית בקריירה, עזבתי את עיסוקי כעו"ד בתחום הנזיקין ופניתי לעבוד במרכז המידע לניצולי השואה שאחר כך עבר להיות חלק מוועדת התביעות".
המטרה: הנגשת המידע לכולם
"בתקופה שבה התחלתי לעסוק בתחום מיצוי הזכויות האינטרנט היה בחיתוליו, לא היו אתרים ייעודיים לנושא, לא הייתה הדרכה מסודרת לניצולי השואה ומעט השירותים שניתנו היו בתשלום, למי שידו משגת. מתוך ההיכרות המעמיקה שלי עם הניצולים ולאור היקף העבודה הרב עם אוכלוסייה מבוגרת מאוד ומתוך תחושת שליחות לפעול במרוץ נגד הזמן, החלטתי לסיים את עבודתי בוועדת התביעות ולהקים עמותה שתפיץ את הידע ללא עלות, ותסייע לניצולים במיצוי זכויותיהם. קיבלתי את ברכת הדרך מבעלי ובני משפחתי ותמיכה מקולגות ומאנשים רבים ויצאתי לדרך".
הקמת אביב לניצולי השואה וההישגים
"בשנת 2007, הקמתי את אביב לניצולי השואה. גיבשנו צוות מקצועי ויצאנו לדרך עם פרויקט ראשון שעשינו עם התנועה הקיבוצית בו הדרכנו 50 נציגים מהקיבוצים מכל הארץ שעזרו לניצולים למצות את זכויותיהם. בהמשך הובלנו פרויקטים עם ג'וינט אשל במרכזי מיצוי זכויות בכל הארץ, ליוונו אותם יד ביד עד לקבלת הכסף ובנוסף פרויקט מיצוי זכויות לניצולי שואה מרותקי בית. חשוב לציין שהייעוץ והעזרה לניצולי השואה הם ללא כל תשלום". השנים חולפות והתחום מתעדכן כל העת, ישנם לדוגמה גטאות שבעבר לא הוכרו והיום כן, אוכלוסיות בצפון אפריקה שבעבר לא הוכרו ולאחרונה הוכרו ועוד. הזכויות וההטבות יכולות להגיע לסכומים גבוהים וכדאי לבדוק ולשאול כל העת.
מתחילת הפעילות ועד היום סייעה העמותה לניצולי שואה לקבל קרוב למיליארד ש"ח. במהלך השנים זכתה העמותה להכרה גדולה על פעילותה ולסילברמן הוענקו פרסים ביניהם פרס זוסמן-ג'וינט (2010) ומגן ההוקרה לעולים פורצי דרך מטעם משרד העלייה והקליטה (2017).
עמותת אביב לניצולי השואה מתגייסת למאמץ המלחמתי
עם פרוץ המלחמה, עברה העמותה באחת למתכונת של פעילות בשעת חירום. למרות הקשיים והמורכבות, צוות העמותה התגייס כולו להעניק סיוע דחוף לניצולי השואה והאזרחים הוותיקים בעוטף עזה וברחבי הארץ. בתוך כך טיפלה העמותה בלמעלה מ-2,500 פניות בנושאים בסיסיים דחופים של אזרחים ותיקים, בבקשות לסלי מזון יבש ואוכל מבושל, שינוע של מזון ותרופות, פינוי, עובדים זרים, סיוע כספי ועוד. כמו כן, יזמה העמותה 600 שיחות איתור לניצולי שואה בודדים ועריריים המתגוררים באזורי הלחימה בדרום, בסיוע מתנדבים.
העמותה השיקה פרויקט סיוע במיצוי זכויות לניצולי שואה ואזרחים ותיקים מפונים מעוטף עזה הנמצאים במלונות או שנשארו ביישובי העוטף. צוות העמותה מגיע לריכוזי המפונים בכל רחבי הארץ, נפגש עמם ומסייע להם במיצוי זכויותיהם, כולל סיוע בהכרה כנפגעי פעולות איבה ופגיעות רכוש.
מגשימים את החזון: לבני הגיל השלישי הזכות להזדקן באופן מיטבי בכבוד וברווחה
סילברמן מדגישה שבהגדרת החזון של העמותה המילה כבוד מופיעה לפני המילה רווחה, "זה הערך החשוב ביותר", היא מסבירה, "בצוות שלנו יש עובדים סוציאליים כדי שנוכל לתת אוזן קשבת לכל קשיש באשר הוא. לאחרונה החלטנו שאנחנו מרחיבים את הפעילות לגבי זכויות באופן כללי לבני 75 ומעלה שזקוקים לעזרה בתחום של מיצוי הזכויות בתחום הסיעוד, הרווחה, ההגנה צרכנית (עושק של קשישים) וכדומה".
ללמוד מתובנות החיים של ניצולי השואה – למען הדורות הבאים ולמען עתיד טוב יותר לכולנו
"אם נשכיל ללמוד מהאנשים המבוגרים, דור שעוד מעט כבר לא יהיה איתנו, דור שחווה את השואה, שרד והקים את המדינה, אם נשכיל לשמר את המסורת ואת סיפורי הגבורה ולהמשיך להגשים את חלומם בארץ ישראל – נזכה לעתיד טוב יותר".