במסגרת זו אנחנו מפרסמים מדי שנה שנתון מקיף עם נתונים הנוגעים לגיל 65 ומעלה. עוד במסגרת זו אנו שותפים בעבודה המקצועית-המחקרית של מפת המדדים להזדקנות מיטבית בהובלת ג'וינט אשל בשיתוף עם שישה משרדי ממשלה והלמ"ס. המפה מלווה את החלטת הממשלה 127, מיולי 2021. בין היתר אנו חוקרים מהי הזדקנות מיטבית, מה מצב ההזדקנות היום בהשוואה לשנים קודמות ובהשוואה לעולם. הנתונים ישמשו כבסיס שעל פיו תיקבע המדיניות.

התחום השני מתמקד במדיניות רווחה ובריאות. בין היתר אנו עורכים מחקרים על חוק הסיעוד, ביזור שירותי רווחה ומעקב אחרי מצב הזקנים לאורך השנים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
בנוסף, אנחנו עושים מחקרי הערכה לתוכניות הטמעה רחבה ביניהן תיאום טיפול, השיבה הביתה, הפגת הבדידות, תוכניות לדחיקת תלות ומניעת נפילות. כמו כן אנו עוסקים בהיבטים כלכליים שקשורים לניהול השירותים והמשק. למשל, לאחרונה עשינו בחינה מעמיקה של שוק הגריאטריה הפעילה ובימים אלה אנו מסיימים מחקר על תעסוקת מבוגרים מנקודת המבט של המעסיקים.
תחום המחקר השלישי עוסק בהערכת צרכים של אוכלוסיות ייחודיות בתחום הזקנה, לדוגמה הזדקנות מיטבית של האוכלוסייה הערבית, בחינת צרכים וחוזקות של זקנים יוצאי אתיופיה ובחינת אנשים עם דמנציה בגיל צעיר.

השלכות חוק הסיעוד על אוכלוסיית הזקנים והחברה כולה
בפרספקטיבה של חמש שנים, מאז שהרפורמה בחוק הסיעוד יצאה לדרך בסוף 2018, אנו רואים מספר תהליכים שהביאו לשינוי מהותי. התהליך הראשון הוא מתן אפשרות לבחירה כספית, שגרם למעבר של זכאים רבים מגמלה בעין לגמלה בכסף. התהליך השני הוא מתן אפשרות לבני משפחה להירשם כמטפלים, והתהליך השלישי קשור לשינוי בהליך הקבלה ובקריטריונים לקבלה של הזקנים. כל אלה הביאו לצמיחה משמעותית במספר מקבלי חוק סיעור מכ-150,000 ב-2018 ל-320,000 היום, גידול של 72%. מלווה לכך, גם גידול משמעותי בהוצאות על חוק סיעוד. שינוי משמעותי נוסף בתחום בשנים האחרונות הוא הייסוד של 'מפת הדרכים לענף המטפלים הישראלים בזקנים סיעודיים'.
לאור זאת, אנחנו עורכים שני מחקרים על חוק סיעוד. הראשון מתייחס למאפיינים של מקבלי חוק סיעוד ואמור להציג תמונה של מצבם אחרי החלת הרפורמה, לדוגמה מה הצרכים הלא מסופקים שלהם, בחינת הבדלים בהעדפות שלהם ועוד. המחקר השני מתמקד במטפלים של חוק סיעוד, בו נעמוד, בין היתר, על התופעה החדשה של בני משפחה הרשומים כמטפלים.
המחקרים אמורים לשמש פלטפורמה עבור ביטוח לאומי ומשרדי הממשלה האחרים בקביעת מדיניות עתידית, סביב סוגיות שונות כמו ארגון השירותים, מימון השירותים, דחיקת התלות, הכשרה של כ"א, האיזון בין המערכת הפורמלית והלא פורמלית ועוד. בנוסף למחקרים אנחנו מארגנים סיור ללונדון שיעסוק בחלק מהסוגיות המרכזיות הקשורות לסיעוד. בסיור ישתתפו נציגים ממשרד הבריאות, הרווחה, ביטוח לאומי וג'וינט אשל.

המשימה שלנו להביא את נתוני המחקר לדרג מקבלי ההחלטות 
אני מאמינה שנתונים, מידע ומחקר צריכים ויכולים לשמש כבסיס מצוין לקביעת מדיניות, ואני רואה לאורך השנים את התרומה של מחקרים שונים לשינוי במדיניות, גם אם לפעמים מדובר בתהליך איטי.
אחד היתרונות של המחקר היישומי הוא שמצד אחד הוא מאוד מחובר אל השטח ומצד שני הממצאים מונגשים לגורמי מפתח בתוך הממשלה (שפעמים רבות הזמינו את המחקר). לכן המשימה שלנו היא להביא את המידע הנכון לדרג מקבלי ההחלטות שיאפשר את קידום המדיניות למען רווחתם של הזקנים ושל העוסקים בתחום הזקנה. אני חושבת שאנו נמצאים בפתחה של קפיצת מדרגה נוספת בכל הקשור לקידום מדיניות מבוססת נתונים בתחום הזקנה (ולא רק בתחום הזקנה), ולמען החברה כולה.