הוראת המקצוע בעיני מעוגנת בלמידה והקניית
כלים פרקטיים, שימוש בכלים טכנולוגיים, התנסות במחקר ופיתוח קשרים עם חוקרים
בינלאומיים
כחלק מהעשרת תוכנית הלימודים, לדוגמה,
הסטודנטים במסלול "ניהול טיפול" יעברו הכשרה במרכז הסימולציות החדש
בפקולטה, לתרגול הכלים שהם רוכשים בלימודים. אני גם מעוניינת להתאים את התוכנית
לעידן הנוכחי ולמהפכות שישפיעו על הבוגרים שלנו – ובראשן מהפכת המידע. בין היתר,
חלק מהלימודים אצלנו יערכו באופן מקוון. בנוסף אנחנו מעודדים את הסטודנטים להתנסות
במחקר באמצעות עבודות תזה ודוקטורט, לדעתי החשיבה המחקרית תתרום לסטודנטים בגישה
לעבודתם וברמת העניין האישי. כחלק מכך ארצה לפתח את הקשרים שלהם לחוקרים בעולם,
לדוגמא אני מובילה בקיץ הקרוב סדנא בתמיכת קרן מינרבה, בגרמניה, שנועדה לחבר
תלמידי מחקר מישראל וגרמניה, בנושא קשרים
חברתיים ואי-שיוויון בבריאות.
התוכנית לגרונטולוגיה היא הטרוגנית מבחינת
הרקע המקצועי של הסטודנטים
מדובר במידה רבה (אבל לא רק) באנשי מקצוע
מהשטח, שמגיעים מרקעים מגוונים – מאחיות, פזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק ועד עובדים
סוציאליים ובוגרי מדעי החברה. הם מגיעים מחוד החנית של העשייה, וחלק מהיופי
וההפריה ההדדית הם בחוויות שהסטודנטים חולקים מניסיונם העשיר ומהפרספקטיבות
הייחודיות שלהם במהלך הלימודים. מה שאני אוהבת בסטודנטים זה הראש הפתוח, הסקרנות
והאהבה לזקנים, מה שהופך את השיעורים למרתקים, מעוררי מחשבה ומקדמים תפיסה עמוקה
יותר של הנושאים עימם מתמודד הגרונטולוג, מעודדים קשרים בין הסטודנטים ועזרה
הדדית.
הנושאים שאני מקדמת מחקרית
יש מספר פרויקטים מרכזיים – פרויקט אחד,
שמומן ע"י הקרן הלאומית למדע ומתבצע עם פרופ' יעקב בכנר וד"ר סיגל
גולדין, עוסק בלהט"בים בגילאי 50+ ובמיוחד בהבנת ה"משפחות מבחירה"
שנוצרות במקרים רבים, לאור הקשרים המורכבים עם המשפחה הביולוגית. ייתכן ונלמד גם
כיצד רעיון ה"משפחה מבחירה" יכול לתמוך בהזדקנות טובה ויתר אצל שאר
האוכלוסייה. פרויקט אחר מתבצע במסגרת ועדה של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה,
בהובלתו של ד"ר דורון שגיא, שעוסקת בקידום מקצוע הגרונטולוגיה, אנחנו עורכים
מחקר עומק שסוקר את הבוגרים של התוכניות לגרונטולוגיה ומתכננים גם השוואה לתוכנית
דומה בגרמניה. פרויקטים נוספים בוחנים כיצד קשרים חברתיים יכולים לסייע לחוות את
ההזדקנות באופן מיטבי, לדוגמה באמצעות שיקום מוצלח או תפקוד קוגניטיבי טוב, וכן
פרויקטים שעוסקים בהבדלי מגדר בזיקנה. יש פרויקטים נוספים ואני פתוחה לרעיונות של
סטודנטים הפונים אליי.
"אני מאמינה"
יש לראות את הזקנה באופן הוליסטי ולא
להסתכל על חברי הקהילה המזדקנים כאנשים פסיביים, אלא לכבדם באופן עמוק
כאינדיבידואלים, שלהם הרבה מה לתרום לחברה.