פרופ' אולשנסקי הגיע לארץ להשתתף בכנס גדול ובחר להגיע גם למרכז ולהרצות בפני קהל השומעים: חברי סגל ותלמידי מחקר מתקדמים ממחלקות שונות בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, בנושא: "סבירות הארכה קיצונית של תוחלת החיים בקרב בני אדם".
פרופ' אולשנסקי גורס שמדע הגרונטולוגיה (Geroscience) מהווה מקור מניעה עיקרי שיוביל לדחיקת תחלואה כרונית והמוגבלות לשלבי החיים המאוחרים יותר. לטענתו, ישנן תועלות כלכליות רבות אותן ניתן להרוויח מהוספת כ-30 שנים בממוצע לתוחלת החיים, דבר שהוא מכנה Longevity dividend. תהליך זה לא התרחש באף מין ידוע על פני האדמה למעט בני האדם ולמעשה, הזקנה (ולא עישון, נהיגה ואחרים) היא כיום גורם הסיכון הראשי לתוחלת החיים ועל אף שמתייחסים אליה ככזו (ואף ניסו ליצור לה ICD), הזדקנות אינה מחלה. עם זאת, לניסיון להאריך את תוחלת החיים באמצעות טיפול במחלה אחת בכל פעם יש מחיר והסיעודיות והשבריריות בגיל הזקן יותר יגדלו באופן מעריכי. זהו משחק סכום 0 וכך, כאשר תוחלת החיים תגדל, נהיה עדים גם ליותר זקנים שיאריכו ימים כשהם חולים בדמנציה. נקודת מבט חדשנית זו היוותה פתח לדיון מרתק בין באי ההרצאה.