על צומת הדרכים בקריירה והיכולת להשפיע
לפני כחמש שנים הגעתי לצומת דרכים לגבי הקריירה שלי. הייתי בכיר בחברת ייעוץ ניהולי וקיבלתי הצעה מאיגוד בתי האבות – א.ב.א, היום קדם, ואחרי התלבטות החלטתי להיענות להצעה ולעבור להתעמק בתחום הזקנה. ב-2019 הצטרפתי ל-א.ב.א, ומה שמשך אותי בעיקר זה שמצאתי קרקע בתולית כמעט בכל נושא בפלח אוכלוסייה שלא הרבה מזהים בו את הפוטנציאל האסטרטגי והקריטי למדינת ישראל. כל אבן שהפכנו בתחום הזקנה מצאנו תחתיה פוטנציאל רב לשינוי, עולם ומלואו. אם זה מבחינת הרגולציה, פיתוח עסקי, שיתופי פעולה, טכנולוגיות ועוד. כמובן שעד אז נעשו דברים רבים בתחום הזקנה אך הקול הפנימי שלי אמר לי שיש כאן הזדמנות יוצאת מן הכלל להוביל לשינוי תפיסתי עמוק, בעיקר במערכות הציבוריות והמחשבה על כך ריתקה אותי.
יולי גת, יו"ר הארגון, שהתמנתה לפני שלוש וחצי שנים עם ראייה מאוד רחבה וייחודית נתנה לי מרחב פעולה גדול להוביל את השינויים המתבקשים, ועל כך אני מודה לה מאוד, וביחד עם ניסיון של מאות מנהלים וצוותים מהענף אנחנו מקדמים כל העת את השינוי המערכתי והתפיסתי של מעבר ממוסדות לקהילות, עם חקיקה שמתאימה לעידן החדש וקוהרנטית לתהליכים בעולם, עם ראייה רחבה של הזקן לא רק כחולה או חסר ישע ועוד.
מובילים שינוי תפיסתי ויוצרים קהילות מוגנות
החזון שלנו בקדם הוא להפוך את קהילות הדיור למבוגרים (בתי אבות, דיור מוגן) לחלופה טובה עם איכות חיים, שאינה פחותה מהבית, לכלל תושבי ישראל. כחלק מהשינויים התפיסתיים גם שינינו את שם הארגון, שהיה חלק ממהלך אסטרטגי שעשינו עם חברה מקצועית שליוותה אותנו במשך שנה, ויצא אל הפועל הודות להליך שיתופי עם מעל 200 הקהילות החברות בקדם. כך למעשה אנחנו בתהליך שינוי השיח הציבורי מבתי אבות ודיורים מוגנים לקהילות דיור למבוגרים.
השם קדם – האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל, משקף את החזון שלנו, אנחנו לא מספקים רק בית או קורת גג אלא מספקים גם מעטפת חברתית ותרבותית וערך מוסף לאותם זקנים שכיום נמצאים בבית שבו גידלו את ילדיהם אך בלי איכות החיים אותה הם מחפשים בגיל המבוגר ולעיתים בבדידות נוראית.
מקדמים שיתופי פעולה עם מוסדות המדינה והמגזר העסקי
כארגון, הגענו בשנים האחרונות לתובנה שכדי לבצע שינוי משמעותי עליו להתבצע בשיתופי פעולה רחבים וחוצי מגזרים. כחלק מתובנה זו מיד עם פרוץ המלחמה סיכמנו על שיתוף פעולה עם משרד הרווחה במסגרתו קדם מנהל תוכנית לאומית לאירוח אזרחים ותיקים בבתי הדיור המוגן שפונו מבתיהם מיישובי העוטף והצפון. האירוח הוא ללא עלות עבורם כאשר הם מקבלים דירה עד שיוכלו לשוב חזרה ומשתלבים בינתיים בחיי הקהילה. נכון להיום, נקלטו במסגרת הפרויקט קרוב ל-400 מפונים כולל שבויות שחזרו אלינו.
בימים אלה אנחנו אף מרחיבים את השירות וניתן לאותם מפונים מעטפת נוספת סוציאלית עם בעלי מקצוע שייפגשו איתם וייתנו מענה לצרכים שעולים.
האתגרים בטיפול במפונים בפרט ובקהילות הוותיקות בכלל
נכון שבימים אלה הזרקור מופנה בעיקר על המפונים שנקלטו בענף שלנו, אך אנחנו לא מתעלמים מההשלכות של המצב גם על הדיירים הקבועים שלנו. ישנם מקרים כואבים של דיירים ששכלו את הנכדים שלהם או שהם חטופים בעזה, חלקם חרדים לשלום בני המשפחה שבמילואים וכל סיטואציה כזאת משליכה על כל הבית ועל הקהילה הקרובה. לכן בבתים השונים אצל חברי קדם מופעלות תוכניות של חוסן כדי להפחית את המתח ולחזק את הדיירים. בתוך כך אנחנו גם מעודדים יוזמות של התנדבות, אימוץ יחידות צבאיות, דיירים הסורגים לחיילים ועוד. הפעילויות מכניסות רוח חיובית לכל הדיירים ומחזקות אצלם את תחושת ההירתמות וההתגייסות של העורף לטובת הלוחמים והחברה כולה.
לשים את נושא הזקנה בראש סדר העדיפות הלאומית
כארגון, אנחנו נתקלים בתקרת זכוכית בתחום הזקנה, אומנם חברי כנסת ושרים שאנחנו נפגשים איתם מגלים אמפתיה אבל כאשר צריכות להתקבל החלטות לצערנו, אנחנו רואים שהזקנים לא מקבלים תיעדוף על אף שזו סוגיה קריטית למשק עם אוכלוסייה שמכפילה ומשלשת את עצמה.
חשוב לציין שיש מאות יוזמות חיוביות בתחום הזיקנה, להפגת בדידות, למדדים מיטביים, התנדבות ועוד אבל הארגונים שעוסקים בזיקנה בשטח נתקלים בחסמים עצומים, מתסכלים ולא הגיוניים שפוגעים ישירות בזקנים, מבלי שיש גורם אחד שאחראי על אירוע הזיקנה בישראל ויש לו ראייה רחבה וסמכות. לדוגמה אין כיום ועדת שרים לענייני זקנה, אין ועדה בכנסת לזיקנה, אין תקציב מוגדר ועוד, ולכן לדוגמה פוגעים בביטוח הסיעודי לזקנים כי זה לא מתאים לרשות שוק ההון, פוגעים ביכולת להביא להם מטפלים זרים כי זה לא מתאים לאוצר, מטרטרים משפחות בין עשרות יחידות ממשלתיות. הכול נובע משורש הבעיה שאין כיום תשתית קבלת החלטות סדורה בתחום הזיקנה.
במציאות כזאת, הקמנו לפני כחצי שנה את קואליציית ארגונים להזדקנות בריאה שמטרתה להקים תשתית של קבלת החלטות לאומית שתומכת בזקנה ומתעדפת אותה.
חברים כרגע בקואליציה גופים מרכזיים מהמגזר השלישי, העסקי והאקדמי, הפועלים בתחומים שונים בעולם הזקנה: קדם – האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים, האגודה לזכויות החולה, האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, הסתדרות הגמלאים, עמותת מטב, אביב לניצולי שואה,CareGivers Israel, עמותת עמדא, איגוד העמותות למען הזקן בישראל, חברת המחקר הבינ"ל לקסידייל, חברת Sanofi וחברת MSD.
למען חברה טובה יותר
לצערי, ב-76 שנות קיומה של המדינה, הזקנים עדיין לא מקבלים את המקום הראוי. מערכות המדינה ברובן מתייחסות אליהם כחולים וחסרי ישע ועדיין לא מבינות את החשיבות הקריטית של פיתוח אוכלוסיית הזקנים ותרומתם למשק. מעבר לכך שתוחלת החיים עולה ובעוד כמה שנים הזקנים יהיו פלח האוכלוסייה הגדול בחברה שלנו. החברה שלנו עדיין לא מבינה את התרומה הפוטנציאלית שלהם למשק ולמדינה לעומת הסיכון הפוטנציאלי במידה שהם לא יקבלו מענה ותיעדוף לצרכים שונים. לשם כך כל בעלי העניין במדינה בשיתוף בעלי המקצוע בתחום כולל הגרונטולוגים חייבים לפעול ברמה האופרטיבית כדי לקדם את אוכלוסיית הזקנים. ויפה שעה אחת קודם.