האחריות שלנו להנגיש את מקצועות הזקנה לדור הצעיר >>
לאחר שנים
רבות בתחום, אני
חושבת שצריך לעשות שינוי בתפיסה של הצעירים לגבי קריירה במקצועות הזקנה. נראה
שהצעירים לא מעוניינים להיכנס לתחום של זקנה בגלל שזה מצטייר אצלם כנושא מדכא, מלווה
בירידה קוגניטיבית ומוות.
אומנם אני משוחדת,
אבל זה ממש לא נכון.
האוכלוסייה הזקנה היא מעניינת, מגוונת ומאתגרת. יש לנו זכות גדולה לפגוש בכל
יום את מלח הארץ, לשמוע
את סיפורי החיים המעניינים השזורים בסיפורה של המדינה, להכיר את האנשים באופן אישי
ובלתי אמצעי. יש
לנו את הכלים והיכולת להמשיך לראות את האישיות שמתחבאת בפנים אצל כל אחד גם אם יש
לו דמנציה מתקדמת, נשאר
הגרעין ואפשר להגיע אליו.
ולכן אני רואה זאת כחלק ממשימתנו לשנות את התפיסה של הצעירים כלפי
מקצועות הזקנה ולנסות למשוך אותם להשתלב בתחום.
גאווה ישראלית >>
במהלך שנותיי נפגשתי עם עמיתים רבים בעולם ואני יכולה להגיד בסיפוק רב שבישראל, בתחום הזקנה, יש שירותים טובים ומפותחים והכי טוב להזדקן בארץ. אין זה אומר שאין מה לשפר, אבל אנחנו בהחלט מובילים בגישה חיובית כלפי הזקנים שלנו ביחס למדינות רבות בעולם.
בהקשר זה אני רוצה לציין את פעילות האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, בראשות יושב הראש פרופ' יצחק בריק, שמובילה לשינוי מדיניות למען רווחתם הבריאותית והנפשית של הזקנים בישראל ומטפחת דור המשך של חוקרים בתחום הזקנה.
אני מאמינה >>
אני
מאמינה בחשיבות הרבה של פיתוח הקשר הבין דורי וביצירת מפגשים בין ילדי בית הספר
למבוגרים. נהדר להכיר את האדם ולא את הגיל שלו ואם ניתנת ההזדמנות להכיר באופן
אישי "אחד על אחד", אין טוב מכך. אני מאמינה שמפגשים כאלה יפחיתו את
הדעות הקדומות לגבי הזקנים והטיפול בהם. לפעילות בין דורית יש ערך רב ותרומתה
לחוסן החברתי בישראל רבה.