קביעת מדיניות בטיפול בקשישים והטמעת הסטנדרטים >>
בשנים הראשונות עסקתי במסגרות החוץ ביתיות, אשפוז כרוני, מטופלים סיעודיים ותשושי נפש בהיבט של סיעוד מורכב תומך, טיפול פליאטיבי והנשמה ממושכת.
הודות לעבודה עם צוותים רב מקצועיים קבענו למעשה סטנדרטים ומודלים חדשים שהובילו לשיפור המשמעותי שחל בשני העשורים האחרונים. אם בתחילת הדרך נתקלנו במסגרות שאינן ראויות לאדם, במחסור במיטות ובהמתנה ארוכה לאשפוז, הרי שהיום, לאחר שהובלנו תהליכים מאוד משמעותיים, גם ברמה המשפטית וגם ברמה המקצועית, המטופלים ובני משפחותיהם והצוותים מרגישים את השיפור הגדול.
בנוסף לכך עשינו שינויים במערך הסיעודי, בתוך כך הכנסנו לתקינת כוח האדם מקצועות שלא היו לפני כן כמו מרפאים בעיסוק, דיאטנים, בריאות הנפש ועוד. כך שהיום אנחנו יכולים לתת לכל מטופל את הטיפול המותאם לו אישית הנותן מענה לכל צרכיו.
בנינו מודלים ופרוטוקולים של עבודה עבור בתי החולים הסיעודיים, מודלים של בקרה רב מקצועית ובין מקצועית, ופיתחנו את האשפוז ההמשכי שהיום מתרחב מאוד בקהילה ובתוך כך שמנו דגש על טיפולי בית ואשפוז בית.
הראייה הגרונטולוגית מחברת את כל מי שעוסק בזקנה >>
לאורך השנים הבנו שאנו לא יכולים להסתפק רק בראייה מסורתית וכי הזווית הרפואית היא רק אחת מהזוויות המשפיעות על בריאותו ורווחתו של המטופל. כאן נכנס מקצוע הגרונטולוג שהוא תחום מומחיות שהכרחי לשלב אותו בכל שרשרת הטיפול, בבית החולים, בקופות החולים ובקהילה. בתוקף תפקידי אני מקדמת את מקצוע הגרונטולוג שמגיע ממקצועות הבריאות כמומחה ופועלת לשילובו במערך הבריאות.
בנימה אישית >>
אני מרגישה שליחות בעבודתי, ומודה על כך שזכיתי להיות שותפה להקמת מערך הגריאטריה במשרד הבריאות. ועל אף כברת הדרך הארוכה שעשינו עדיין יש עוד הרבה סוגיות לקדם. אם זה בנושא הזיהומים, שהתחילו לפני הקורונה, נושא המצריך לשנות את התפיסה לגבי האשפוז ההמשכי, טיפול בתקנים ועוד. בנוסף לכך צריך להמשיך ולפתח את נושא אשפוז הבית ולהפנים שאשפוז כזה אינו מתאים לכל אחד. נושא שמטריד אותי מאוד הוא מקרי ההתעללות בקשישים וחסרי ישע. אחת הדרכים למגר את התופעה טמונה בהגדרה חדשה של מקצוע המטפלים. בתוך כך יש לשפר את מעמדם, להגדיר את סמכויותיהם, לתת להם הכשרה מקצועית מעמיקה ולתגמל בשכר וכבר התחלנו לבנות תוכנית לכך.