מתחילת המלחמה התקבלו בער"ן קרוב לחצי מיליון פניות
ער"ן נותנת מענה וסיוע נפשי ראשוני ואנונימי לכל המצוקות הקיימות בכל הגילים. "לא פעם אני מגדיר את ער"ן כמד"א לנפש", אומר קורן. "ביום ממוצע מתקבלות כ-900 פניות אך בתחילת המלחמה המספרים היו הרבה יותר גבוהים. לשם המחשה, מתחילת מלחמה ועד היום אנחנו עומדים על מעל ל-470,000 פניות. המענה ניתן בשיחת טלפון ובפלטפורמות הדיגיטליות על ידי 1,800 מתנדבים שפועלים 24/7. כמו כן אנחנו מפעילים קווים מיוחדים לעולים (בחמש שפות), לחיילים, לניצולי שואה, לזקנים ובעקבות המלחמה, אנחנו מפעילים קווים מיוחדים למשפחות מטה החטופים ולנפגעי הנובה.
תהליך הגיוס וההכשרה של המתנדבים נמשך כ-9 חודשים וכולל מיון אישי וקבוצתי, קורס הכשרה עיוני ומעשי ותקופה של חונכות בליווי מתנדבים ותיקים. המתנדבים שלנו נמצאים תמיד בתוך תהליך של למידה והדרכה כדי לשמור על הכשירות שלהם והתוצאות ניכרות בשטח. משך ההתנדבות בער"ן עומד בממוצע על כ-7 שנים וישנם מתנדבים שאיתנו מעל ל-30 שנה".
"הבדידות" – הנושא השכיח ביותר בפניות לער"ן
"יש מי שחושבים שהבדידות מאפיינת בעיקר את הזקנים ואת האנשים העריריים, אך אני רוצה להדגיש שלא רק אותם. הבדידות יכולה להימצא אצל כולם, גם אצל אנשים בעלי משפחה, חברים, שעובדים וכד'. נכון הוא שבקרב הזקנים הבדידות נוכחת יותר ומדי פעם אנחנו נתקלים במקרים של בדידות שהיא ממש כואבת. לדוגמה, קשישה שפנתה אלינו אמרה: "השיחה איתכם זה הקול האנושי היחיד ששמעתי השבוע... הטלפון היחיד שאני מרימה בלי שניתקו לי", אלה שיחות כואבות שאנחנו מתמודדים איתן וכמובן נותנים את המענה הרגיש והמקצועי".
כשמתקבלת שיחה עם מאפיינים של אובדנות
"כשמדובר באובדנות אנחנו מחלקים את השיחות לשני סוגים: הראשון, שיחה אובדנית בסיכון – שניתן לזהות בה שלושה מרכיבים – כוונה, תוכנית ואמצעי. אם שלושת המרכיבים מתקיימים, נעשה הכול כדי להגיע פיזית לאותו אדם בליווי המשטרה ומד"א. שיחות כאלה אנחנו מקבלים בממוצע שלוש פעמים ביום.
הסוג השני, שיחה שיש בה תוכן אובדני – לדוגמה, אדם יכול לשתף אותנו בקשיים שלו ובמחשבות שיש לו על הרצון להתאבד, אך אין זה מעיד שהוא נמצא בסכנה מיידית. גם במקרה זה נעניק לו את הסיוע המותאם".
האם המלחמה משפיעה על שיעורי האובדנות?
"בזמן מלחמה או אירוע ביטחוני הנתונים דווקא מראים על ירידה באובדנות" אומר קורן. "ייתכן שמשהו בהתגייסות ובהתלכדות בחירום מורידה את רמת האובדנות לתקופה. אך ברגע שהיא מסתיימת או שהתרגלנו אליה ואנחנו חיים במצב של 'חירום בצל שגרה', האובדנות חוזרת לממדיה הרגילים.
אנשים הנמצאים בסיכון לאובדנות, בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים היום, יכולים להיות כאלה שנפגעו מאירועי המלחמה אם ישירות ואם בעקיפין וכאלה שהאירועים מפעילים אצלם טריגר קודם כמו מרכיב של דיכאון". במקרים אלה חשוב להיות ערניים לסביבה.
היו ערניים לסביבה – דברו ישירות ותשאלו שאלות
"אחד הדגשים החשובים שאנחנו מקדמים בער"ן בהתמודדות עם אובדנות הוא ללמד את הסביבה הקרובה להיות ערנית. אם אתם מכירים אדם שמסתגר, שמשתנה אצלו משהו משמעותי ודרמטי, דברו איתו, שאלו אותו שאלות ישירות על אובדנות והציעו עזרה מקצועית. הרבה פעמים האנשים הקרובים יכולים להציל חיים".
זקנים ואובדנות
אובדנות בקרב קשישים קיימת אך מדווחת בהערכת חסר. חלק ממצבי האובדנות אצל זקנים קשה יותר למנוע מפני שחלקם קשורים למאפייני הזקנה כגון בעיות בריאות, פרידה מקרובי משפחה וחברים שנפטרו וכד'. "במקרים אלה, יהיה הרבה יותר קשה לחזק את אותו אדם שהגיע למסקנה שאינו רוצה להמשיך בחיים ולהיות לנטל", אומר קורן. "חלק מאותם אנשים בכלל לא יפנו אלינו ואם כן, זה יהיה ל'שיחת פרידה' שאותה יעדיפו לעשות עם אדם לא מוכר מאשר עם מישהו מהמשפחה. אובדנות בקרב זקנים מהווה אתגר עבורנו, אך למרות הקושי והכאב, תמיד נחתור לשאול שאלות ישירות לגבי הכוונה להתאבד, כי תמיד יש סיכוי שנקבל תשובה שעל פיה נוכל להמשיך לפעול".
הקשבה למצוקות הזקנים – חובה מוסרית וחברתית
"אני מאמין שככול שנהיה מודעים למצוקה של האוכלוסייה הזקנה ונהיה פתוחים להקשיב לה – נוכל להפוך את החברה שלנו לטובה יותר. זאת החובה המוסרית שלנו וחלק מהשליחות שלנו", מסכם קורן ומוסיף "בכל מצב של מצוקה, אל תהססו לפנות אלינו. אנחנו תמיד נהיה שם עבורכם".
קו הסיוע לניצולי שואה, אזרחים ותיקים ובני משפחותיהם: 1-800-24-1201
*השירות הינו ארצי, אנונימי ואינו דורש הזדהות וניתן בשפות: עברית, אנגלית ורוסית.
|