מאז
2010, השתלבתי כמרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, כאשר במקביל פיתחתי תוכניות
לימודי תעודה להכשרת יועצים גרונטולוגיים במכון ת.ל.מ ברעננה ובמכון באר אמונה
בירושלים. בשנת הלימודים הנוכחית זכיתי לפתוח את החוג ללימודי תואר שני
בגרונטולוגיה קהילתית - התמחות בייעוץ גרונטולוגי.
הכשרת
הסטודנטים למנהיגות, חדשנות ויזמות >>
הלימודים
בחוג שמים דגש על הראייה הקהילתית ההוליסטית שבמרכזה עומדים הזקן ומשפחתו, בדגש על
הגיל השלישי. באמצעות תוכנית הלימודים מקודמים שני נושאים החשובים בעיניי. הראשון
הוא הזקנים העצמאים בתפקודם כולל הכנה לפרישה, והשני הוא בני משפחה המטפלים
"השקופים".
מטרת
התוכנית שפיתחתי היא להכשיר את הסטודנטים למנהיגות, לחדשנות וליזמות בתחום ההזדקנות
בקהילה, כולל פיתוח מענים לצרכי האוכלוסייה המבוגרת ובני משפחתה, כמו גם של
הארגונים במגזר הציבורי, הפרטי והוולונטרי הפועלים בקהילה.
הניסיון
שאני מביאה איתי לתוכנית הוא רב שנים ומגוון. מעבר ללימודים האקדמאים, למדתי
הכשרות וקורסים שונים בהם ייעוץ פרישה, פנאי ותעסוקה, גישור והנחיית קבוצות. במהלך
השנים לימדתי במרכזי ההדרכה של אשל, הייתי פרויקטורית בעמותת מטב בנושא בני משפחה
מטפלים והנחיתי קבוצות תמיכה במסגרות שונות בנושא זה.
לעשות
ככל שביכולתנו כדי למגר את תופעת הגילנות >>
סוגיה
אקטואלית אשר יש לתת לה מענה חברתי הינה מעמדם של הזקנים בחברה. אחד הביטויים לכך
הינו הניסיון להימנע בכל דרך משימוש במילה זקן, כך גם בקרב אנשים לקראת הפרישה
מהעבודה ולאחריה. זיקנה נתפסת כשוות ערך לחולי, מוגבלות וקרבה למוות. תפיסות אלו
מובילות לתופעת הגילנות שנמצאת בכל פינה בחברה - בשוק העבודה, במערכת הבריאות,
בשיח הציבורי ועוד. על מנת להתמודד איתה מומלץ לפעול להעלאת המודעות לנושא בקורסים
בחוגים שונים באקדמיה. העלאת הידע והמודעות יהוו בסיס לשינוי התפיסות הגילניות
והפחתת הפחד/רתיעה מאוכלוסייה זו ומעבודה איתם.
אני
מאמינה >>
אני
מאמינה כי באמצעות הכשרת יועצים גרונטולוגים, בעלי ידע תיאורטי ויישומי כאחד,
וכבעלי כישורים ומיומנויות בתחומי הגרונטולוגיה, ייעוץ, ניהול קונפליקטים ופיתוח
תוכניות ושירותים, הזקנים ובני משפחתם יזכו לשירות מקצועי מתוך הסתכלות הוליסטית
משפחתית וקהילתית. כמו כן, אני מאמינה כי שינויים אינם נעשים בהכרח "מלמעלה
למטה" אלא ניתנים להיעשות גם "מלמטה למעלה" - כלומר מהשטח, במקרה
זה האקדמיה. על ידי חשיפת הסטודנטים בחוג לסוגיות השונות בתחום, ועידוד החשיבה
הביקורתית לצד קיומו של שיח פתוח ומכבד, ניתן להעלות מודעות ולהניע שינוי תפיסתי,
לא רק בקרב הסטודנטים עצמם אלא גם בקרב הסובבים אותם, בהיותם סוכני השינוי היום
ובעתיד.