מדיווחי משרד הבריאות עולה כי בשנת 2020 (בעת מגפת הקורונה) אותרו וטופלו בקופות החולים 1,209 מצבי התעללות והזנחה ובבתי חולים 496. בשנת 2021 אותרו וטופלו בבתי חולים 632 זקנים נפגעי התעללות ובקופות חולים, 631 זקנים.

התשתית להתמודדות עם בעיה זו הונחה בשנת 2001 על ידי אשל בהקמת ועדה רב מקצועית מיוחדת לבחינת הצרכים בתחום המניעה והטיפול בהתעללות בזקנים. בוועדה היו שותפים משרדי הממשלה, נציגי רשויות מקומיות, נציגים מהאקדמיה וארגונים שונים המספקים שירותים לאוכלוסייה הזקנה. בדו"ח הוועדה שפורסם בשנת 2002 נכללו מספר המלצות כשהמובילה ביניהן הייתה הצורך לבצע סקר ארצי לבחינת התופעה. ואכן, הסקר בוצע על ידי אוניברסיטת חיפה ופורסם בשנת 2005. הממצא העיקרי היה ש-18.4% מהזקנים דיווח על כי נחשפו לסוג אחד או יותר מהתעללות והזנחה.

המלצה נוספת התייחסה לצורך לפיתוח והקמת שירותים ייעודים לטיפול בקורבנות להתעללות. בעקבות ההמלצה פותח מודל להקמת יחידה מיוחדת לטיפול ומניעה של התעללות והזנחה של זקנים במסגרת הרשות המקומית. ואומנם כתוצאה מכך בוצעה תוכנית ניסיונית ובעקבותיה הוחל בפיתוח יחידות כאלו בכל הארץ וכיום יש כבר 155 יחידות.

במה התקדמנו בהתמודדות עם אתגר זה מאז החלה לפני עשרים שנה? מסתבר שלמרות המאמץ הזה, שנמשך כבר שנים רבות, עדיין אנו עדים לדיווחים חדשות לבקרים על אירועים של התעללות והזנחה בזקנים. ייתכן שיש לבחון מחדש את האפקטיביות של החקיקה הקיימת, של דרכי ההתערבות הקיימים, לפעול להגברת המודעות ולהעמיק ולהרחיב את חובת הדווח לרשויות על כל מקרה של הזנחה והתעללות.